משחק החשיבה המהנה והפשוט-להבנה הזה מרתק מיליוני אנשים כבר כ-3,000 שנה.

מטרת המשחק היא למלא טבלת סודוקו עם סדרה של מספרים בני ספרה אחת, שכל אחד מהם מופיע רק פעם אחת בכל שורה, עמודה או בלוק 3x3 נתונים. בהתחלה, מופיעים בטבלת הסודוקו כמה מספרים, שמשמשים כרמזים שעוזרים לשחקן לפתור בהדרגה את האתגר המלא.

כל אחד יכול לשחק סודוקו. לא מעורבים בתהליך חישובים. זה משחק חשיבה נטו, לכן לא צריך להיות מתמטיקאים כדי לפתור טבלאות סודוקו. זה מסביר למה סודוקו הפך לתופעה כלל-עולמית. מיליוני אנשים משחקים סודוקו בכל יום.

מטבעו המקורי של המשחק, לכל טבלת סודוקו צריך להיות אך ורק פתרון אחד. אנחנו מתחייבים לכך שלכל טבלאות הסודוקו שלנו יהיה רק פתרון אפשרי אחד. אף על פי שיותר קל לעצב טבלאות עם פתרונות מרובים (או ללא פתרונות כלל), טבלאות כאלה לא יכולות להיחשב כאתגרי סודוקו אמיתיים. בדומה למשחקי היגיון רבים אחרים, יכולה להיות רק תשובה אחת. לכן לתכנון טבלה נדרשת שימת לב קפדנית, משום שמספר אחד שמוצב במיקום שגוי יהפוך את הטבלה לבלתי ניתנת לפתרון.

קיים גם כלל לא כתוב שגורס שהיופי של טבלת סודוקו טמון בהתפלגות סימטרית, משני צידי האלכסונים של הטבלה, של המספרים שמסופקים מראש. שחקני סודוקו מושבעים מאוד אוהבים את ההרמוניה החזותית הזו. אף על פי שהרבה יותר מורכב ליצור טבלאות סימטריות, בייחוד כאלה שיש להן פתרון אפשרי אחד בלבד, אנחנו מעצבים אך ורק טבלאות סודוקו שמאופיינות בסימטריה כזו. לפעמים לוקח לנו שבועות שלמים לפתח טבלה, ולכן אנחנו מתגאים ביכולתנו להציע משחקי סודוקו סימטריים ובעלי פתרון אחד בלבד. אחרי הכל, סודוקו הוא לא רק משחק – הוא פילוסופיה וסגנון חיים שמקדשים יופי והרמוניה!

הספרות במשחקי סודוקו משמשות לנוחות בלבד – הקשרים האריתמטיים ביניהן אינם רלוונטיים. בעיקרון אפשר להשתמש בכל ערכה של סמלים מובחנים – אותיות, צורות או צבעים – ללא צורך בשינוי של כללי המשחק.

מוקד המשיכה של המשחק טמון בכך שכללי המשחק פשוטים, אבל קו המחשבה והלוגיקה לפתרון האתגרים הם מורכבים. הטבלאות שאנחנו מפרסמים מדורגות לפי רמת הקושי מ-1 (הכי קל) עד 5 (הכי קשה). ככלל, ככל שיותר ספרות מסופקות מראש, המשחק קל יותר, ולהפך, אם כי יש לפעמים יוצאי דופן.

עקב העלייה המטאורית בפופולריות של המשחק בשנים האחרונות וכניסתו לעיתונים בינלאומיים, הפך הסודוקו למשחק החשיבה הפופולרי ביותר במאה ה-21. בנוסף, ממשלות רבות מעודדות אנשים לשחק סודוקו משום שלמשחקים מסוג זה יש תפקיד חשוב במניעת מחלות הקשורות לגיל (ובייחוד אלצהיימר).

נתחיל באיתור של ספרות מ-1 עד 9 בטבלת הסודוקו. בכל בלוק:

• נבדוק אם המספר מופיע;
• אם כן, נזהה אילו תאים אחרים באותה שורה או באותה עמודה לא יכולים להכיל את המספר הזה;
• אם המספר לא מופיע, נזהה אילו תאים אחרים לא יכולים להכיל את המספר, בהתחשב במיקומים של מופעים אחרים של אותו מספר בבלוקים אחרים באותה שורה ובאותה עמודה.

כאשר יש רק ערך אפשרי אחד עבור שורה, עמודה או בלוק מסוימים, זה המקום שבו המספר צריך להופיע. עם קצת ניסיון, ניתן לדמיין את התאים שבהם המספר יכול להופיע כאילו הם "מוארים" בטבלת הסודוקו. כך ניתן לזהות תצורות מתקדמות יותר.

עבור שחקנים מנוסים, אם אפשר לפתור טבלת סודוקו באמצעות אסטרטגיות בסיסיות בלבד, לפעמים אפילו לא צריך לכתוב את המספרים האפשריים בתאים.

"סינגלטון" הוא מקרה טריביאלי שבו יש רק תא ריק אחד ב"אזור" (שורה, עמודה או בלוק). במקרה זה, ערך המספר באותו תא צריך להיות המספר שחסר באותו אזור: זה גם המקום היחיד שבו אפשר לשבץ את המספר החסר (סינגלטון נסתר) וגם הערך היחיד שיכול להתאים לתא הריק (סינגלטון ערום).

על פי רוב תצורה זו מתרחשת כאשר מתקרבים לפתרון הטבלה, כשכמעט כל המשבצות בסודוקו מלאות.

באופן כללי יותר, המונח "סינגלטון" מתייחס למצב שבו יש רק פתרון אחד עבור משבצת ספציפית, בין אם משום שבאותו תא אפשר להציב רק ערך יחיד (סינגלטון ערום) ובין אם ערך מסוים יכול להשתייך לתא יחיד (סינגלטון ערום), משום שכל אפשרות אחרת תגרום לאי התאמה מיידית. מצבי סינגלטון שונים ממצבי "זוגות", "שלישיות" ו"רביעיות", שבהם קיימים כמה ערכים פוטנציאליים במשחק בו-זמנית.

כאשר מחפשים "סינגלטון נסתר", חשוב לשאול את השאלה הבאה: "באזור (שורה, עמודה או בלוק) הרלוונטי, אילו תאים יכולים להכיל ערך של 1‏ (2‏, 3... 9)?". אם מספר פוטנציאלי מסוים מופיע פעם אחת בלבד באזור האמור, זה חייב להיות הערך הנכון עבור התא.

ככל שערך מסוים מופיע יותר פעמים בטבלת סודוקו, קל יותר לחפש את הסינגלטון הנסתר; ככל שיש יותר מגבלות על המיקום, כמות המיקומים האפשריים יורדת.

כאשר מחפשים סינגלטון נסתר, לא באמת מועיל לסמן ערכים פוטנציאליים בתאים; עדיין צריך לסרוק את כל ה"אזור" כדי לבדוק שהערך האמור מופיע כערך פוטנציאלי פעם אחת בלבד. לכן מצבי סינגלטון כאלה מכונים "נסתרים".

יש הטוענים כי על פי רוב קל למצוא מצבי "סינגלטון נסתר" על-ידי סריקה סיסטמתית של המספרים והבלוקים, משום שהמיקום תלוי אך ורק במיקום של המספר הנידון בבלוקים הסמוכים ובשאלה אם התאים בבלוק הנידון פנויים או מלאים.

שלילה עקיפה היא הרחבה של שלילה ישירה.

במהלך סריקת הטבלה לאיתור תאים פוטנציאליים עבור מספר ספציפי, ייתכן שנראה שכל התאים הפנויים בבלוק נמצאים באותה שורה (או עמודה). במקרה כזה, ללא תלות במיקום האולטימטיבי של הערך הרצוי בבלוק, הערך לא יכול להופיע באף אחד מהתאים הריקים האחרים באותה שורה (או עמודה) בבלוקים האחרים. במילים אחרות, אם התאים הפוטנציאליים בבלוק מסוים נמצאים כולם באותה שורה, אפשר לשלול את הערך מכל התאים הפנויים האחרים באותה שורה.

בדומה לכך, כאשר התאים הפוטנציאליים מוגבלים לשתי שורות (או עמודות) בשני בלוקים סמוכים, הערכים הפוטנציאליים של הבלוק השלישי יכולים להופיע רק בשורה (או העמודה) השלישית.

הגבלה זו עשויה להוביל לזיהוי של סינגלטון נסתר. באופן מרומז יותר, זה גם עשוי להוביל למסקנה שבבלוק אחר באותה שורה (או עמודה), אפשר להציב את הערכים הרצויים רק בשורה אחת או עמודה אחת. מצב זה יגרור תגובת שרשרת של שלילות עקיפות. לכן אפשר לבצע את התהליך ההתחלתי של שלילה עקיפה מבלי לסמן את התאים. עם זאת, נדרשת יותר חשיבה לוגית.